החלטה בתיק בב"נ 36075-11-11

בפני בקשה לביטול ו/או עיכוב צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה על ידי גלאם צחי ורינת (להלן:

"המבקשים") כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה.

בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי מספר 44/11 שהוצא ביום 24.10.11 על ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה, שהורתה על הריסה של מבנה מקירות צימנבורד וגג פח מבודד בשטח של 20 מ"ר שנבנה ללא היתר ברחוב אלקלעי יהודה 15 נתניה בגוש 8232 חלקה 409  (להלן:"הבניה" "המבנה" "הצו" "צו ההריסה המינהלי" - בהתאמה).

צו ההריסה המינהלי הוצא על סמך תצהירו של המהנדס ודים טיברובסקי (להלן:"המהנדס") אשר ביקר בנכס נשוא הצו בתאריכים 29.8.11 , 19.9.11, 9.10.11 ו-23.10.11 והצהיר כי באותם מועדים הקמת הבניה לא נסתיימה והמבנה טרם אוכלס (העתק צו ההריסה המינהלי, תצהיר המהנדס צורף כנספח א' לתגובת המשיבה לבקשה, העתק דוחות ביקורת המהנדס צורפו כנספחים א' 2 - א 5 לתגובת המשיבה לבקשה).

ביום 20.11.11 הגישו המבקשים בקשה לביטול ו/או עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי, ולטענתם צו ההריסה המינהלי אינו מפורט דיו, מדובר בבניה שהיא בבחינת עובדה מוגמרת וקיים סיכוי של ממש להכשרת הבניה נשוא הצו. עוד נטען כי המשיבה לא העניקה למבקשים זכות טיעון.

המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקשים בציינה שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה במקרקעין נשוא הצו ללא היתר כדין.

הוסיפה וטענה המשיבה כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין עילה לביטול צו ההריסה המינהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 (ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 לביטולו ומשכך הדבר, טענה המשיבה, אין מקום לביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב.

עיינתי בבקשת המבקשים, בתגובת המשיבה לבקשה בכתב במוצגים שהוגשו שמעתי עדות מבקש 1 עדות המהנדס מטעם המשיבה ועיינתי בסיכומי הצדדים בכתב.

אין חולק וכך עולה מחומר הראיות שבפני, מהודאת מבקש 1 בעדותו ומסיכומי המבקשים שהבניה נשוא צו ההריסה המינהלי נבנתה ללא היתר כדין.

סעיף 238 (ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ח -1965 קובע את המסגרת לבחינת תוקפו של צו הריסה מינהלי ולשונו כדלקמן:

"(ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בית המשפט יכול לבטל או להתלות צו הריסה מינהלי בהתקיים אחת מ- 2 העילות:

(1) הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין.

(2) הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

המחוקק הגביל את סמכות ההתערבות של בית המשפט בביקורתו על הצו בשני טעמים בלבד, ורק אם מתקיים האחד מבין השניים יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לבטל או להתלות את הצו.

כפי שנפסק לא אחת העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות ביותר וזאת על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק.

אין אלא להביא בענין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופט חשין ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה, נט' (3) 577 "ביקורת רחבת-אנפין על הליך הוצאתו של צו הריסה מינהלי - כמו היה זה הליך מינהלי מן המניין- עלולה היתה לפגום במאוד ביעילותו של הצו ועלולים היינו למצוא עצמנו מקהים את חודו ואת כוחו של כלי חדש זה למלחמה בבניה הבלתי חוקית (ראו, למשל: מאמרו של יאיר הורביץ לעיל פסקה 18, שם, 398 - 399). מן העבר האחר, לא ניתן היה להעלות על הדעת ויתור מכל וכל על ביקורת שיפוטית. האיזון נמצא לו למחוקק בקיומה של ביקורת שיפוטית אך בצימצום עילות הביקורת".

(ראה גם רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עירית תל אביב - יפו ואח', נא' (4) 625 וכן רע"פ 6037/99 כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, נ' (1) 438, 447).

בענייננו אין ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 א' (ח) לחוק ואין כל עילה לביטול צו ההריסה המינהלי שהוצא כדין לבניה נשוא הצו.